האכלת חיות המחמד שלנו
איך להאכיל את חיות המחמד שלנו?
שיטת ההאכלה המקובלת אצל רוב מגדלי החיות היא הגשה של מזון תעשייתי (כופתיות שונות), תמיד באותם כלים, באותו מקום, באותה שעה ובכמות גדולה יותר מהדרוש. בשיטת האכלה זו אנו בטוחים כי בעל החיים מקבל מדי יום מספיק מזון מאיכות טובה, ואין כל חשש כי ירעב או שיחסר לו אחד מרכיבי המזון. בעצם, אנו, בגידול החיות, מתנהגים לפי תסמונת "האימא הפולנייה" – אוכל באיכות גבוהה, בכמויות גדולות ובזמן קבוע.
האם שיטת האכלה זו מתאימה לבעלי החיים?
רובם המוחלט של בעלי החיים (למעט טורפים הטורפים טרף גדול פעם ביום או יומיים), מבלים בטבע את רוב שעות הפעילות שלהם באכילה. התהליך מורכב מחיפוש המזון, תחרות על המזון, אכילה והעלאת הגירה. את כל הפעילויות האלה מבצעים בעלי החיים תחת לחץ, תחרות תוך-מינית (עם חברי הקבוצה שלהם ובני המין שלהם) ותחרות בין-מינית (עם בעלי חיים גדולים וחזקים מהם) והחשש הגדול ביותר שהם ייטרפו על ידי בעלי חיים אחרים. בנוסף לכך, בטבע, כמות המזון ואיכותו אינם קבועים לאורך היממה ולאורך כל השנה. טורף שמתעורר לפעילות אינו יודע האם יאכל את הארוחה הראשונה שלו מיד עם תחילת הפעילות או כמה שעות מאוחר יותר, או אולי לא יאכל בכלל. הצבי הארץ-ישראלי שנהנה בחורף מעשב ירוק ובשפע, נאלץ להסתפק בקיץ במעט קש יבש. האדם, כשהפך מחיית בר לאדם מודרני, קיצר מאוד את שעות הפעילות הקשורות למזון וברוב המדינות המפותחות גם פתר את בעיות זמינות המזון ואיכותו. בשעות שהתפנו לנו אנו קוראים מאמרים, לומדים, צופים בטלוויזיה, עובדים ..... אבל מה עושות החיות בשבי כאשר אנו מספקים להן את המזון בצורה קבועה ובכמות גדולה כאילו היו אנשים? האם ייתכן שחוסר הפעילות שלהן, הנגרם משיטת ההאכלה שלנו, פוגע בהן? התשובה היא כן. לבעלי חיים החיים בכלוב – משעמם!
אז מה אפשר לעשות?
בשיטת ההאכלה שאציג כאן, המטרה העיקרית היא להעלות את רמת הפעילות הקשורה בחיפוש המזון. שינוי זה יגרום לבעל החיים להיות פעיל יותר ולכן אולי פחות "נוח" לליטוף ולמגע. כמובן שבכל שיטת האכלה חייבים להבטיח שכל הפרטים יקבלו את המזון הדרוש להם וכמובן שעל המזון להיות באיכות טובה ולספק את כל הצרכים של בעל החיים. ככל שהדבר אפשרי, עדיף להשתמש בכמה שיותר מזון טבעי ולהשלים את הדיאטה במזון תעשייתי, שיספק את כל הרכיבים החיוניים. לצבאים, לדוגמה, עדיף לתת ירק וחציר וכמה שפחות תערובת. למכרסמים אפשר להקטין מאוד את כמות התערובת ולהגדיל את כמות הירקות, הפירות, הגרעינים השונים והחציר.
כדי להעלות את רמת הפעילות הקשורה לאכילה יש להגדיל ככל האפשר את מספר הארוחות ביום. למשל, במקום לתת לאיגואנה צלחת עם סלט ירקות פעם אחת ביום, עדיף לחלק את כמות המזון ולהגיש אותה כארבע או חמש ארוחות ביום. הגשת כמה ארוחות ביום, בשעות לא קבועות ובמשך רוב שעות היממה, תעלה את רמת הפעילות של בעלי החיים, שבעצם כל היום יהיו "דרוכים" להגעת המזון. פיזור הארוחות במשך היום גם ימנע מצב שבו בעלי החיים מקבלים את הארוחה בבוקר, מסיימים לאכול בסביבות הצהריים ונמצאים בצום עד למחרת היום. בקביעת זמני ההאכלה יש להתחשב בזמני הפעילות של בעל החיים – רוב בעלי החיים היומיים אוכלים את רוב המזון בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים המאוחרות.
הגשת המזון אינה חייבת להיות בכלים ובמקומות קבועים בכלוב. אפשר לפזר את המזון בכלוב, כך שבעלי החיים יאלצו לחפש אותו. למשל, אם רוצים להאכיל גרבילים בגרעינים שונים, אפשר לפזר את הגרעינים במצע של הכלוב, וכך יהיה על הגרבילים "לחקות" את הפעילות הטבעית של חיפוש המזון. השקעה של זמן ואנרגיה בחיפוש המזון או באכילתו חשובים לבעלי החיים ולכן כדאי לבנות כלי חלוקה של מזון שיגרמו לבעל החיים "להתאמץ" לשם קבלת המזון. למשל, לתת לתוכי את הפרי כשהפרי תלוי על חוט מגג הכלוב או לתת למכרסם בוטן בתוך גליל קרטון הדורש ממנו לכרסם תחילה את הקרטון.
כמות המזון הניתנת לבעלי החיים חייבת להיות סבירה. כמובן שאין לגרום לרעב, אבל גם עודף מזון אינו בריא. חשוב להקפיד כי כל הפרטים בכלוב יגיעו למזון בכמות מספקת. אם בכלוב נשארות שאריות מזון מהאכלה הקודמת זהו הסימן הטוב ביותר להאכלת יתר. כמו כן, אצל הרוב המוחלט של בעלי החיים אין לחשוש מיום, או כמעט יום שלם, של צום ממזון. כדי למנוע התייבשות יש לדאוג למים טריים תמיד.
אתם מוזמנים להצטרף:
* הצטרפו לקהילת איגוד גני החיות בפייסבוק - קהילה תוססת ופעילה!
* בקרו באתר האינטרנט הראשוני של האיגוד: www.pinotchai.co.il